משה הימלפרב
בן חמישים
אלה הדברים שכתב העיתנאי והסופר א.רמבה על חברו הקרוב משה הימלפרב במלאות לו 50 שנה.
אודיסאי. יחוס כשהוא לעצמו. בן עירם של ז'בוטינסקי וביאליק, של מנדליי מוכר ספרים ויבדל לחיים קלוזנר. אבל אין אדם נוטל לעצמו "זכות" בגלל מקרה של מזל. ויש להם, לאודסאים רבים זכות מיוחדת, שהם עצמם עמלו וטרחו על מנת להיות ראויים לתואר המיוחס. בעיר של גדולי ישראל זו גדל דור של צעירים ציונים אשר ברוסיה ניגנו את ה"כינור הראשון" בתזמורת הכוחות הלאומיים. באודסה גדלה אינטליגנציה עברית, אשר חינכה ,קצינים" לתנועת התחיה הלאומית. הייתה להקה של סטודנטים שנשאו על שכמם בייחוד מיד אחרי נפילת הצאר, כשהתחילה לנשוב רוח אביב ביהדות הרוסית, בתוך תקופת הבולשביזם העולה – את עול העבודה הציונית לכל ענפיה. ועבודה ציונית היתה אז הסברה ותעמולה, אוסף לקרנות, מחתרת עזרה ליהודי אוקרינה שניתכה עליהם מהלומת הפוגרומים וארגון הכוחות החלוציים לעליה. קבוצה אינטליגנטית זו שבתוכה היה גם בעל היובל שלנו, משה הימלפרב, סיפקה עם עלותה לארץ ישראל את שכבת האופיצרים בשירת הציוני.
למשה הימלפרב, אחד מראשי הקבוצה של האינטליגנציה הציונית האודסאית ואשר עבר את שבעת מדורי הגיהינום של בתי כלא בולשביסטיים בגלל עבודה ציונית, יש חסרון אחד : אין לו מרפקים. צנוע הוא בהליכותיו וכמעט "נחבא את הכלים". הוא אינו מדחק לכותלי המזרח.
לעומת "החסרון" הזה יש לו יתרון רב, הקצין המעולה הזה בתנועה הציונית, עורך הדין הצעיר מאודסה, שיש לו רקורד עשיר מאוד בכל שטחי הפעילות הציונית והציבורית היהודית, הוא חיל מובהק. הוא מבין שכחו של חיל אמיתי הראוי לשמו הוא לא בהסתערות חד פעמית בלבד, לא בהתלהבות של קש בת יומה הדועכת מהר. כוות בהתמדה, בשקידה, בעקשנות. והבנתו – לעשות את כל המוטל עליו, כל מלאכה. על כן ניכרים רישומי חריצותו בכל ענפי התנועה הלאומית בה פעיל הימלפרב. מימיו הראשונים בארץ ישראל. על כך קיימים סימני שקידתו בבית"ר ובהצה"ר, בקופת חולים לאומית ובאוצר עממי, בקרן תל-חי ובליגה הימית.
הקצין- החיל משה הימלפרב איננו להוט אחרי פרסום. בצנעה ובלי המולה יעשה את מלאכתו. אבל חריצותו ונאמנותו הן שהקנו לא את ריבוי התפקידים שהועמסו על שכמו.
ביום יובל החמישים תלווהו ברכת ידידים רבים, המוקירים את האדם שבו את החבר הטוב המושיט תמיד לרעו יד עזר. וברכת האלפים הבלתי נראים, כל צבא התנועה הלאומית שאותה הוא משרת ללא שבר וללא כל שילומים.
השילומים יבואו ביום תקומת המדינה העברית.
באוניברסיטה האודסאית מימי נעוריו ניכנס לחיים הציבוריים הציוניים ותפס עמדות חשובות,. עוד כמעט נער היה, עול ימים ונתמנה ליושב ראש ועד הקהילה היהודית באוטשאקוב, הקהילה היחידה ברוסיה שהית כולה ציונית. בהיותו בן 21 נתמנה לראש העיריה המקומית.
אחרי המפקדה הרוסית נכנס בראשו ורובו לפעולה הציונית, שהייתה אז זרועת סוכנות. היה באודסה מזכיר צעירי ציון, מזכיר הועד הכלל ציוני והחבר הצעיר ביותר של אספת הנבחרים הכלל יהודית ברוסיה שאחרי הרבולוציה. אחרי הפוגרומים באוקראינה, כשהוקם הועד למען יהודי אוקראינה באודסה שבראשה עמד המשורר שאול צרניחובסקי, נכנס משה הימלפרב לוועד הזה והיה מזכיר הכבוד שלו.
בנת 1924 אחרי שישב פעמים רבות בבתי כלא סובייטיים בעד שירות ציוני הצליח לעלות ארצה לישראל. בא לארץ כחבר "צעיר" ציון אולם כיוון שהתנגדו לאיחוד בין אחדות העבודה והפועל הצעיר הקימה קבוצת הצעירים התוססים את מרכז "העמלנים" ובתוכו היה ד"ר אלסמן, יושב ראש מרכז הצה"ר בארץ, משה הימלפרב, ברוך וויינשטיין, ד"ר אברמוביץ, מנהל "הדסה" ועוד מטובי האינטליגנציה הצעירה
קריאתו של זבוטינסקי מצאה הד מוקדם בלבבות הכוחות האינטלקטואליים מיוצאי רוסיה. משה הימלפרב נכנס לצה"ר ומני אז הוא פועל בתנועה ההרצלאית. בתקופה שז'בוטינסקי התגורר בארץ ישראל היה הימלפרב חבר מרכז הצה"ר ויושב ראש הסניף התל אביבי. הוא היושב ראש הראשון של אגודת ידידי בית"ר (ביחד עם אריה שניידרמן), יושב ראש המועצה של בנק "אוצר עממי:. כשהוקמה בארץ הליגה הימית מ טעם התנועה הלאומית, התייצב הימלפרב בראשה וביקר בשליחותה ביוון.
עד הבחירות האחרונות היה חבר אספת הנבחרים מטעם הצה"ר. ביום הוא משמש כיושר ראש הדירקטוריון הארצי של קרן תל-חי, יושב ראש חוג ידידי קופת חולים לאומית וחבר מרכז הקופה.
בכל המוסדות האלה מילא הימלפרב לא תפקידי כבוד כי אם עבד עבודה נאמה בכל מקום שלא על מנת לקבל פרס.
מר מ. הימלפרב הוא מזכיר אגף הסקציות בהתאחדות בעלי התעשייה בארץ ישראל.
העיתונאי והסופר –א.רמבה
,המשקיף" 4.5.1945